הקמת משטרות מקומיות

מדינת ישראל מאבדת שליטה במגזר הערבי. אזורים שלמים הפכו לטריטוריה נטולת משילות, ללא חוק וסדר עם צמיחה אקספוננציאלית של ארגוני פשיעה.

מציעה במקום: הנשק הבלתי חוקי שיורה היום בסכסוך עבריינים או בחתונה – הוא אותו נשק שיופנה מחר כלפי כל אזרחי מדינת ישראל.

משטרת ישראל נכשלה במאמציה לבלום את התופעה, כשל הנובע משילוב של מחסור חמור במשאבים, עומס קיצוני על בתי המשפט, ועיוורון של הדרג הפוליטי לחשיבותה של החזית השמינית – חז"ל בלחימה בפשיעה במגזר הערבי.

אחת הבעיות הבולטות היא פיקוד ריכוזי שלא מצליח להביא ליישום בשטח.

כאשר יוצאים למבצעי אכיפה – זה משפיע על כלל הגזרות. תופעת השמיכה הקצרה מאפשרת מבצע אחד או שניים באזורים מסוימים בזמן שבשאר המקומות הכאוס גדל.

תוכנית המשילות של המילואימניקים מבוססת בין היתר על מעבר מפיקוד ריכוזי לפיקוד מבוזר.

העברת הסמכות והכוח לרשויות המקומיות: מודל ג׳וליאני. בנייה מחדש של משטרת ישראל בצורה יעילה יותר.

ראשי המועצות והעיריות הם אלו שמכירים את אתגרי הביטחון בצורה ישירה וגם נותנים על כך חשבון בבחירות המקומיות. במקום שראשי הרשויות יהיו תלויים לחלוטין בשלטון הארצי בפתרון בעיותיהן, הגיע הזמן להסדיר את הכלים על מנת שיוכלו ליזום, לתקצב, ולהשפיע על סדר העדיפויות.

ההצעה שלנו היא הקמת משטרות מקומיות אשר יהיו כפופות לראש העיר, ויפוקחו על ידי משטרת ישראל.
(ניהולית-אסטרטגית: ראש רשות, מקצועיות-נורמטיבית: מפכ"ל המשטרה)

למשטרות המקומיות תהיינה סמכות רחבה שתכלול אכיפה וחקירה פלילית, קביעת סדרי עדיפויות מקומיים, אכיפה מנהלית-תכנונית והריסת מבנים לא חוקיים.

ראש הרשות יוביל את סדר העדיפויות, ינתב את התקציב, יוכל ליזום מבצעי אכיפה, ניצור מסלול מהיר וישיר ליוזמת הריסת מבנים לא חוקיים ותהיה לו נציגות בועדת האיתור למינוי מפקד המשטרה המקומית.
ראש רשות שלא עבר שירות צבאי – לא יוכל להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות והמינוי. סמכותו תופקע לועדת השיטור הארצית.

גיוס בני המקום יהיה מבוסס אף הוא אך ורק על משרתי שירות צבאי מלא.

בתוך המודל שאנחנו מציעים קיימים איזונים ובלמים שימנעו מצב של משטרה פוליטית. ובנוסף, המשטרות המקומית יהיו כפופות למח"ש במקרי תלונות.

במקרים בהם הרשות אינה אוכפת באופן סדרתי או תקבל תלונות רבות – משטרת ישראל תוכל להלאים את הסמכויות לתקופה קצובה, כמו ועדה קרואה.